אליף אראלפ (ממוצא צ'רקסי), העומדת בראש "מפלגת השמאל" (Die Linke) במדינת-העיר ברלין, מתכוונת להקים קואליציה ולהרכיב את ממשלת ברלין – שבראשה תעמוד – בימים הקרובים. הידיעה על כך שמפלגתה זכתה ב-25 אחוזים מהקולות התפשטה במהירות בכלי תקשורת צ'רקסיים ובקבוצות ברשתות החברתיות.
באופן טבעי, הצ'רקסים שמחו על ניצחונה של אליף, ועשרות אנשים שלחו את ברכותיהם באמצעות אתרי אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית צ'רקסיים.
עם זאת, נרשמו תגובות מגוונות מצד פעילים צ'רקסים; היו ששאלו האם אליף מכירה את הסוגיות והאתגרים העומדים בפני העם הצ'רקסי, והאם היא אכן נמצאת בעמדה המאפשרת לה לסייע בהם.
כידוע, הצ'רקסים מתמודדים עם בעיות רבות הנובעות מפיזורם העולמי בעקבות המלחמה הרוסית-צ'רקסית (1763–1864) ורצח העם שביצעה נגדם האימפריה הרוסית. סוגיות של התבוללות קיימות לא רק בתפוצות אלא גם במולדת הצ'רקסית, כתוצאה ממדיניות הממשל הרוסי, השולט באזור ביד ברזל.
אין ספק שבתפקידה כראש מדינת-העיר ברלין, אליף אראלפ עשויה לסייע לקהילה הצ'רקסית בתחומים רבים. עם זאת, המפתח טמון בידיעה כיצד לפנות אליה ובהבנה אילו סוגיות הן המתאימות ביותר לטיפולה.
עלינו להביט לאמת בעיניים: למרבה הצער, לצ'רקסים חסרים כיום הניסיון והידע הנדרשים לפעילות ברמה זו. להלן דוגמה הממחישה עד כמה הצ'רקסים אינם ערוכים לזירה הבינלאומית.
בשנת 2006, הפוליטיקאי הגרמני-צ'רקסי ג'ם אוזדמיר (Cem Özdemir) פתח עבור הצ'רקסים דלת בפרלמנט האירופי. במקום הונהג "יום תרבות צ'רקסי" כאירוע שנתי, דבר שסיפק הזדמנות מצוינת להיחשף מקרוב למוסדות האירופיים ולמנף קשרים אלו לקידום עניינים צ'רקסיים בעתיד.
למרבה הצער, בשל חוסר ניסיון פוליטי – ואולי אף בשל חוסר תבונה – מצד מארגני האירוע, היוזמה בוטלה לאחר שבע שנים בלבד. הדבר אירע כאשר המארגנים הצ'רקסים באותה שנה קיימו "יום תרבות אבחזי" במקום האירוע הצ'רקסי שסוכם עליו קודם לכן.
אירופה אינה מכירה באבחזיה, אלא רואה בה חלק מגאורגיה. הניסיון של המארגנים הצ'רקסים להעניק לגיטימציה לאבחזיה באמצעות הבאת הנושא לפרלמנט האירופי נכשל כישלון חרוץ, והוביל לביטולו של יום התרבות הצ'רקסי.
הדוגמה שהוזכרה לעיל ממחישה בבירור את חוסר הניסיון – ואף את חוסר התבונה המשווע – של המארגנים הצ'רקסים. מכאן ניתן להסיק כי הצ'רקסים טרם בשלים לקיים מעורבות אפקטיבית מול פוליטיקאים צ'רקסים המאיישים תפקידי מפתח במדינות שונות – כגון הפוליטיקאית הגרמנייה-צ'רקסית אליף איראלפ (Elif Iralp). יתרה מכך, אין די בהתמקדות בדמויות צ'רקסיות בלבד; יש לדעת כיצד לפעול גם מול פוליטיקאים ממדינות שונות ברחבי העולם.
אין פירוש הדבר שיש להימנע ממעורבות ברמה כזו; נהפוך הוא – הדבר מחייב הכנה יסודית, חשיבה מעמיקה ותכנון קפדני בטרם ננקטת פעולה כלשהי.
Comments
Post a Comment